האקולוגי האחרון - ניסים כחלון, "איש המערות" מחוף סידני עלי, בונה בבנייה אקולוגית טבעית

נראה שניסים כחלון אוהב כשמכנים אותו בשם "איש המערות", אותו כינוי ציבורי שדבק בו בכלי התקשורת במשך שנים. השם הבלתי שגרתי מעיד על אהבתו הגדולה ביותר- שיפוץ המערה בה הוא מתגורר. הוא החל לחצוב אותה לפני שנים במצוק על חוף סידני עלי, ומאז הוא ממשיך לבנות, לשפץ ולטפח את המבנה. את המערה בנה כחלון תוך שמירה על החוף וניצול מרבי של משאבי הטבע, הרבה לפני שבכלל דובר על שימוש חוזר ותו תקן ירוק למבנים "הם התחילו עכשיו," הוא אומר, "אני התחלתי כבר לפני עשרים, שלושים שנה למחזר". הבנייה האקולוגית לדידו, אינה רק הצורה הטבעית לבנות בית, אלא בעיקר דרך חיים "אני כל הזמן בונה." הוא מתגאה, "בן אדם אוכל ארוחת בוקר. היום אכלת? מחר תאכל עוד הפעם. בשבילי עבודה זו הרפואה שלי"

את המבנה נדרש כחלון לבנות פעמיים בשתי דרכים שונות. בתחילה בנה אותו מרשתות ברזל, עליהן גיבב תערובת קש וחמרה "הייתי לוקח מזרונים ישנים של הסוכנות." הוא מספר, "פותח אותם, מוציא מהם את הקש, מכין שניצלים, עושה קונסטרוקציה ומדביק כמו ילד קטן." אולם כאשר שיטת הבניה הזו נכשלה חיפש כחלון פתרון אחר "אחרי 18 שנה הבית נאכל, הברזל קיבל קורוזיה" הוא נזכר, "אז למדתי, וכעת אני בונה בשיטה אחרת לגמרי, עם בקבוקי פלסטיק, עם זכוכיות, דברים אחרים."

בשיטת הבנייה הנוכחית משתמש כחלון במכלים אותם הוא משבץ בקירות המבנה. בצורה זו הוא בונה חדר חדש בקומה השלישית,  אשר יתוסף לשתי קומותיו של המבנה הישן. אל השיטה הגיע לאחר שחיפש חומר מילוי לחלל שנוצר בין הגג הקמור של החדר לבין הקירות "עם מה אני אמלא את זה? עם בטון? זה כבד ויקר." הוא מסביר, "אז אני שם בקבוקים. זה גם מבודד, גם קל, וזה גם לא מעביר רעש . אני הולך בחוף ואוסף בקבוקים עם שקים"
בנוסף לתפקיד הארכיטקטוני של הבקבוקים, השימוש החוזר מסייע לנקות את חוף סידני עלי מאשפה שמשאירים בו תיירים, וניסים מעריך שבחדר החדש משובצים מאות מכלים.

אך לא רק בקבוקים ניסים ממחזר. על גבי קירות הבית וגם בתקרה הוא משבץ אריחים שבורים, פסולת תעשייתית מבתי מלאכה שעד עכשיו לא נמצא לה שימוש. "אין לי כסף לקנות אז אני נכנס לג'מפר, איפה שזורקים את כל הזבל. אוסף את כל הדברים שזורקים בארגזים, ממחזר אותם, שובר אותם ועושה מהם כל מיני פסיפסים " גם הנייר עליו הוא כותב זוכה אצל כחלון לשימוש חוזר. הוא שורף אותו באח שבנה ומהאפר שנוצר הוא יוצר מלט לשיפוץ הקירות.

האח פועלת בביתו, אבל לא תמיד יש צורך להדליק אותה. כחלון מספר שהבית מבודד היטב מפני קור וחום ובמערה נעים במשך כל עונות השנה. " כשקר בחוץ חם בפנים, וכשחם בחוץ קר בפנים, אז לא צריך מזגן במערה." אומר כחלון, "האדם הקדמון לא היה טיפש כשגר במערות. הוא היה חכם לעומת הבתים של היום, בהם צריך כל הזמן חימום וקירור." לא רק מזגן אין לכחלון בבית, גם על חשמל ומים זורמים הוא ויתר למשך 17 שנה, כאשר בלילות  נהג להקים מדורה, עליה היה מחמם מים למקלחת חמה. כיום קיים בביתו חיבור לחשמל ואפילו קו טלפון פועל, אבל למרות השינויים הבית נשאר כשהיה וגם תאוות הבניה של כחלון לא השתנתה "אני לא צעיר, אבל אני עוד עובד פה." מתרגש כחלון, "עובד קצת יותר לאט, אבל עובד. זה מחזיק אותי, אחרת הייתי מתפוצץ."

בחזרה לדף הבית של הניוזלטר >>