בנייה ירוקה – זו גישה של אחריות

בנייה ירוקה – זו גישה של אחריות

מדינת ישראל רגילה לעסוק באיומים קיומיים. נדמה כי מאז ימים יציאת מצרים תמיד מישהו קם עלינו לכלותינו. עד היום התמודדנו בהצלחה לא מבוטלת עם איומים ביטחוניים ולאומיים אלו. במידה רבה כל הגאווה הלאומית שלנו נסמכת על ניצחונות אלו ועל עצם עובדת המשך קיומנו כאן במדינת ישראל. אך מה נעשה אם האיום הוא איום המגיע מכיוון אחר לגמרי ? אם גם לנו יש חלק יחסי בהיווצרותו של האיום ? ונוסף על כך, אנו ממשיכים להתעלם ממנו ובטוחים כי אלינו זה לא יגיע ?

איום ההתחממות העולמית כבר מזמן הפסיק להיות איום סרק או הפרחה של סיסמא מאיימת לאוויר. לפני עשור ויותר הסתובבו מדענים ושוחרי איכות סביבה וטענו בתוקף כי אם האדם ימשיך עם פעילותו התעשייתית הנוכחית אז הוא יזדקק לארבעה כדורי ארץ כדי להיות מסוגל ולהמשיך ולהתקיים. אבל הרי אין לנו ארבעה כדורים, יש לנו רק אחד. אז כונו פעילים אלו, ואני בתוכם, כמחבקי עצים או אנשים סהרהורים. אז מסתבר שהסהרוריות של פעם מתחלפת היום בעדויות מדעיות חזקות המוכיחות כי הפעילות האנושית גרמה להצטברות חסרת תקדים של גזי חממה ובראשם חמצן דו פחמני בשכבות העליונות של האטמוספרה. שכבות אלו, אשר בזכותן שומר כדור הארץ על טמפרטורה המאפשרת קיום חיים.. כן, גם שלנו, הולכות ומתעבות והחום אשר נקלט מהשמש פשוט אינו חוזר חזרה. עכשיו זו כבר עובדה, כדור הארץ מתחמם והאשמה היא כולה שלנו. גם של העם אשר יושב בציון .

יש סיבות רבות להמשך ההצטברות של גזי החממה באטמוספרה אך הסיבה המרכזית היא הצורך לשרוף דלקים מאובנים לצורך יצירת אנרגיה. תחנות כוח ובתי זיקוק הפזורים בכל העולם פולטים מהארובה שלהם פחמן אשר נאגר במעבה האדמה במשך מיליונים של שנים והמערכת האקולוגית הטבעית פשוט כורעת תחת העומס.. בדיוק כמו מערכת הביוב של ישראל ביום חורף גשום במיוחד. כמעט כל פעילות שאנו מקיימים צורכת חשמל שמקורו בתחנות כוח השורפות דלקים. אנו מכורים לחשמל, מכורים לאנרגיה והאמת היא שלא תמיד באשמתנו .

כולנו חיים בבתים. זוהי מציאות חיינו, אנו עובדים במבני משרדים, גרים בבתים בנויים, עושים קניות בקניונים ממוזגים ובערב הולכים לשתות קפה בבתי הקפה המוארים אור נגוהות. אלו הם החיים שלנו וספק אם נהיה מסוגלים לבצע את השינוי הסביבתי הכל כך נדרש אם לא  נדע לשנות ולו במעט את תרבות המגורים זוללת החשמל הזו. כל המבנים האלו החלו את דרכם על שולחן השרטוטים. ישב האדריכל יחד עם צוות שלם של אנשי מקצוע וכולם תכננו מבנה על פי הצרכים של היזם, הקבלן או הרוכש הפרטי. נלקחו בחשבון צרכים של בטיחות, נוחות, ניצול קרקע מיטבי, ועוד ועוד. אך איפה נמצאת הסביבה בכל סבך השיקולים האלו ? היכן נמצאים האינטרסים של דורות העתיד בתכנון מגדלי המגורים של היום ? מהותה של בנייה ירוקה הוא ביצירת מהות חדשה לתהליך התכנון עצמו, בבנייה מתוך גישה של אחריות .

בנייה ירוקה אינה עוסקת רק בשימוש בחומרים ממוחזרים או רק בהחדרת אוויר צח כתחליף למיזוג או רק בהעמדה נכונה של המבנה בשטח הקרקע או רק בהתקנות חלונות מבודדים או רק בחסכון במים. בנייה ירוקה זו גישה אחרת לבניה. גישה המאחדת את כל המרכיבים שציינתי לעיל אל תוך תפיסה של אחריות, תפיסה המאמינה כי כדור הארץ שאנו מקבלים ניתן לנו בהשאלה מהדורות הבאים וחובה עלינו להחזירו להם באותו המצב לפחות .

ליעד אורתר
מנכ"ל משותף ויועץ סביבתי - ביונדביזנס בע"מ
ראש פורום חברות המיחזור
 

בחזרה לדף הבית של הניוזלטר >>